תפישתי שאצל רוב בני האדם, המשפחה היא המסגרת הרגשית הראשונית בה גדלים וממנה מזנקים לעולם המבוגרים. מכאן שיחסים משפחתיים משפיעים על התפתחותו של הפרט וקובעים טיב היחסים שינהל כמבוגר.

​

יש משפחות, בהן היחסים מעודדים ומאפשרים את התפתחותם של בני המשפחה ואילו במשפחות אחרות נרקמים קשרים אשר כובלים ומעכבים גדילה וצמיחה.

הטיפול המשפחתי מיועד לסייע בשינוי היחסים המעכבים התפתחות ולאפשר לבני המשפחה לגדול ולצמוח כפרט ועדיין לשמור על המשפחה כמסגרת רגשית חיובית.

אני מאמצת את הראיה המערכתית ולכן עבורי המשפחה נחשבת לארגון בעל אופי ייחודי שהינו יותר מסכום הפרטים בו. המשפחה כמערכת הינה בעלת גבולות, אמונות וחוקים משלה.

​

ארגון המשפחה גם קושר בין בני המשפחה. היחסים הם עמוקים ורב רבדים, מושתתים על ההיסטוריה והעתיד המשותף עם רגשי נאמנות עוצמתייים ביותר. כחלק מהמערכת, בני המשפחה מחוברים על ידי יחסים חזקים, מתמשכים, הדדיים, רב דוריים שיכולים להשתנות בעוצמתם ואך נמשכים לאורך הזמן.

​

אני מאמינה שכשבפרט מתגלה בעיה התנהגותית או קושי רגשי ההנחה שאלה ביטוי לרמת הדחק או הסוגייה המשפחתית הקונפליקטואלית. המערכת איננה הגורם לבעיה אלא הבעיה משקפת את המערכת.

​

בשנים האחרונות מתרבים המקרים שהפונים לעזרה הם דוקא הצעירים שבמשפחה, בני עשרים ומעלה שמתקשים להפרד ממשפחה בה היחסים לא מאפשרים את העוגן הנדרש כדי להתחיל חיי מבוגר.

​

טיפול משפחתי מתקיים בפגישות משותפות לכל המשפחה וכן ניתן לקיים תהליך טיפולי עם חלקי משפחה.